לכן הוא לעולם לא יפסק, לא יגמר וכלום. ההסכמי שלום היחידים שכן יעבדו יהיו עם מדינות שהן יחסית "מערביות" אל תתלהבו לא אמרתי דמוקרטי כי זה שמאז קום אותן מדינות ירדן ומצרים היו 5 ראשי מדינה(נשיא\מלך ווטאבר) מאז קום אותן מדינות מראה על הדמוקרטיה שיש באותן מדינות.
היתרונות בסכסוך ישראלי-ערבי
הסכסוך ישראלי-פלשתינאי\ערבי\לבנוני\סורי\איסלאמי\טורקי והרשימה רק מתארכת מצליח ופורח בעיקר בגלל סיבה אחת. כי הסכסוך שומר על כוחות הסכסוך הערביים במזרח התיכון מאוחדים נגד מטרה אחת (ישראל) גם אם היא לא כל כך קשורה אליהם. הרי בסופו של דבר אין מדינות ערב שבאמת אכפת להן מהפלשתינאים. האינטרסים המיצריים והירדנים הם פוליטיים למען העם שלהם "הנה תראו עשיתי טוב לעם הפלשתינאי". והרי שטחה של ישראל הוא קטן לכן זה לא עניין של שטח, בישראל אין משאבי נפט עצומים, אין זהב, אין פה כלום ששווה להילחם עליו מבחינתם. הדברים היחדיים שכן טובים בישראל הם בזכות העם עצמו - כמו הייטק, רפואה, חידושים, המצאות, פרסי נובל ועוד.
הסכסוך ישראלי ערבי משאיר את כל אומות ערב מאוחדות נגד ישראל ומאפשר להן לצבור כוח כביוכול ב"הכנעתו" של האויב הציוני. טורקיה קיבלה המון כבוד מאירועי המשט, אחרי מלחמת העצמאות, אחרי ירדן, אחרי מצרים, אחרי סוריה ולבנון ואפילו כולן יחד שכשלו מול ישראל, אחרי מרד אזרחים (אנטיפאדה) אחרי מלחמות, אחרי פיגועים, אחרי אלפי רקטות וכלום - מדינת ישראל עדיין עומדת. ואילו באה לה טורקיה עם כמה ספינות שפשוט מערערות את כללל הלגיטימציה הישראלית להגן על עצמה. פשוט הופכת את ישראל לפושעת מלחמה, לארגון קר ואכזרי למשטר "אפטרהיד" ועוד אין ספור כינויים צבעוניים יותר וצבעוניים פחות.
ישראל היא הגורם המחזק בין כל ארגונים ערביים וקיימים הרבה כאלו. אין אהבה בין ארגוני איסלאם בטח שלא בין הסונים לשיעים ובטח שלא בין מדינות ערב המתונות כמו מצרים,ירדן ערב הסעודית לבין מדינות ערב הפחות מתונות כמו איראן, טורקיה וסוריה. התיאוריה היא כזו - ככל שיש יותר אנשים בקבוצה מסויימת לדוגמא דת, כך יש גם יותר חילוקי דעות ויותר תת קבוצות עם דעות שונות וסכסוכים שונים ויותר מנהיגים שבכל קבוצה אותו מנהיג יודע בדיוק מה "אללה" רוצה ואיך לפרש את הקוראן וכדומה. להזכירכם יש 1.4 מיליארד מוסלמים בעולם. אז אנחנו רק יכולים לנחש מה רמת הסכסוכים בינם לבין עצמם כי אנחנו נוטים לחשוב שערבים זה ערבים וערבים הם כולם ביחד ואם כל האירופאים הנאורים נגדנו והאמריקאים כבר לא כל כך בטוחים לגבינו אז מה אפשר להגיד על 1.4 מיליארד מוסלמים?
העניין הוא - שאת אותם סכסוכים פנימיים ניתן לנצל לטובת קיומה של מדינת ישראל, איך? זה כבר תפקידם של מנהיגים דגולים כמו אלו שבאו בשנות ה-30 של המאה הקודמת לשטח מדברי עם אויבים בצפון, מזרח ודרום ואיכשהו הצליחו להקים דווקא פה מדינה. אחרי שברחנו מהשואה באנו לאן? ותראו מי היו שכנינו ומה הם עשו עם הכרזת קום המדינה ובכל זאת תראו לאן הצלחנו להגיע, איפה נמצאת לבנון, מה מצבה של ירדן, איך סוריה ושלא נדבר על הפלשתינאים שהכלכלה שלהם עדיין מבוססת זיתים.
נסגור עם קוממיקס שמסכם את חשיבותם של הפלשתינאים להנהגה האיראנית
היתרונות בסכסוך ישראלי-ערבי
הסכסוך ישראלי-פלשתינאי\ערבי\לבנוני\סורי\איסלאמי\טורקי והרשימה רק מתארכת מצליח ופורח בעיקר בגלל סיבה אחת. כי הסכסוך שומר על כוחות הסכסוך הערביים במזרח התיכון מאוחדים נגד מטרה אחת (ישראל) גם אם היא לא כל כך קשורה אליהם. הרי בסופו של דבר אין מדינות ערב שבאמת אכפת להן מהפלשתינאים. האינטרסים המיצריים והירדנים הם פוליטיים למען העם שלהם "הנה תראו עשיתי טוב לעם הפלשתינאי". והרי שטחה של ישראל הוא קטן לכן זה לא עניין של שטח, בישראל אין משאבי נפט עצומים, אין זהב, אין פה כלום ששווה להילחם עליו מבחינתם. הדברים היחדיים שכן טובים בישראל הם בזכות העם עצמו - כמו הייטק, רפואה, חידושים, המצאות, פרסי נובל ועוד.
הסכסוך ישראלי ערבי משאיר את כל אומות ערב מאוחדות נגד ישראל ומאפשר להן לצבור כוח כביוכול ב"הכנעתו" של האויב הציוני. טורקיה קיבלה המון כבוד מאירועי המשט, אחרי מלחמת העצמאות, אחרי ירדן, אחרי מצרים, אחרי סוריה ולבנון ואפילו כולן יחד שכשלו מול ישראל, אחרי מרד אזרחים (אנטיפאדה) אחרי מלחמות, אחרי פיגועים, אחרי אלפי רקטות וכלום - מדינת ישראל עדיין עומדת. ואילו באה לה טורקיה עם כמה ספינות שפשוט מערערות את כללל הלגיטימציה הישראלית להגן על עצמה. פשוט הופכת את ישראל לפושעת מלחמה, לארגון קר ואכזרי למשטר "אפטרהיד" ועוד אין ספור כינויים צבעוניים יותר וצבעוניים פחות.
ישראל היא הגורם המחזק בין כל ארגונים ערביים וקיימים הרבה כאלו. אין אהבה בין ארגוני איסלאם בטח שלא בין הסונים לשיעים ובטח שלא בין מדינות ערב המתונות כמו מצרים,ירדן ערב הסעודית לבין מדינות ערב הפחות מתונות כמו איראן, טורקיה וסוריה. התיאוריה היא כזו - ככל שיש יותר אנשים בקבוצה מסויימת לדוגמא דת, כך יש גם יותר חילוקי דעות ויותר תת קבוצות עם דעות שונות וסכסוכים שונים ויותר מנהיגים שבכל קבוצה אותו מנהיג יודע בדיוק מה "אללה" רוצה ואיך לפרש את הקוראן וכדומה. להזכירכם יש 1.4 מיליארד מוסלמים בעולם. אז אנחנו רק יכולים לנחש מה רמת הסכסוכים בינם לבין עצמם כי אנחנו נוטים לחשוב שערבים זה ערבים וערבים הם כולם ביחד ואם כל האירופאים הנאורים נגדנו והאמריקאים כבר לא כל כך בטוחים לגבינו אז מה אפשר להגיד על 1.4 מיליארד מוסלמים?
העניין הוא - שאת אותם סכסוכים פנימיים ניתן לנצל לטובת קיומה של מדינת ישראל, איך? זה כבר תפקידם של מנהיגים דגולים כמו אלו שבאו בשנות ה-30 של המאה הקודמת לשטח מדברי עם אויבים בצפון, מזרח ודרום ואיכשהו הצליחו להקים דווקא פה מדינה. אחרי שברחנו מהשואה באנו לאן? ותראו מי היו שכנינו ומה הם עשו עם הכרזת קום המדינה ובכל זאת תראו לאן הצלחנו להגיע, איפה נמצאת לבנון, מה מצבה של ירדן, איך סוריה ושלא נדבר על הפלשתינאים שהכלכלה שלהם עדיין מבוססת זיתים.
נסגור עם קוממיקס שמסכם את חשיבותם של הפלשתינאים להנהגה האיראנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה