ביום שבו מנהיג ערבי ירכב אל ההנהגה של מדינה ערבית על גבי ההבטחה של שלום עם מדינת ישראל והעם היהודי - זה יהיה יום גדול לשלום במזרח התיכון. ל.א, 2011 אפריל 20
אני חותם על דבריי.
הסתכלו על ארדואן, אשר את הפופולאריות שלו והאהבה מצד ההמונים זכה כאשר מה? גידף וגינה את ישראל, פעל נגדה והתבטא אין ספור פעמים נגד כל פעולותיה של ישראל - החל מהכנסתה ל"ספר האדום" (כישראל בתור איום אסטרטגי על טורקיה) ועד לאמירה בעברית "לא תרצח". הצביעות שלו ברורה לכולנו, שכן אנחנו יודעים היטב כיצד הוא מקורב לזכויות אדם (פרס לזכויות אדם מטעם מועמר קאדפי) או דיכוי של העם הכורדי, כיבוש כורדיסטן וצפון קפריסין וכדומה.
אחמדינג'ד, מנהיג מוסלמי פרסי - שאת האהבת העם (המוטלת קצת בספק) קיבלה בעיקר בזכות הפעילות הנרחבת נגד קיומה של מדינת הציוניסטים המשוגעים\יהודים. בזכות כל פעילותיו ודריסת רגלו במזרח התיכון כנגד המדינה הציונית, ישראל - הוא הצליח לצבור עוד ועוד פופולאריות בקרב העם הפרסי. אשר, משום מה חושש מה"ברוטליות" הישראלית ואכן מאמין כי לפגיעה בבטחונם של פרסים רבים - אחראית - ישראל. מיותר לציין מקרים שבהם עשו צליבה בתקשורת האיראנית בחסות אחמדינג'ד החל מתפיסה של המרגל הפרסי שהובא עד לישראל ואומן בישראל וכו'.
אסד, סוריה - מי עם לא אסד אשר מצד אחד שומר על להבה של "אני רוצה שלום אבל ישראל לא" בשביל מדינות המערב ומצד שני מול הקהל הביתי מספר ספורי אלף לילה ולילה על קונספירציות של ישראל להפיל את סוריה לאנרכיה, את ה"תפיסה" של סוכנים ציונים שתפקידם לא היה ברור וכן הלאה. גם כאן, אסד מאכיל סרטים את אזרחיו - שהאיום הכי גדול עליהם הוא - ישראל! האירוניה היא, שבכל עשרות שנות קיומה של ישראל משטרו של אסד ואביו היו אלו שרצחו פי כמה וכמה יותר סורים יותר מאשר כל המלחמות שהיו בין ישראל וסוריה (ועוד ישראל היא האיום?). כמובן שהמהומות בסוריה הראו באופן ברור (לנו!) מי באמת מאיים על סוריה (אסד) אבל העם הסורי עדיין מסרב להאמין לכך ועדיין רואה בישראל כאיום אסטרטגי.
קאדפי, לוב - השנאה שלו כלפי יהודים ברורה מאליה, ואותה הוא לא מפסיק להטיף לנאמניו (לשעבר) שהאיום הכי גדול על העולם הם הציונים, היהודים ובעצם מדינת ישראל. השנאה של הלובים לא השתנתה בעקבות ההפיכה והם עדיין עיוורים לכך שהאיום הגדול עליהם הוא בעצם מבית - מקאדפי עצמו.
בשורה התחתונה היא ברורה: המנהיגים הערבים דאגו במהלך העשורים האחרונים לצייר את ישראל כאיום קיומו עליהם, ישראל היא האיום האסטרטגי על מדינות ערב - בכך שישראל צוירה כאיום קיומי על המזרח התיכון, הדיקטטורים הערבים יכלו להישאר בתפקידם. לכן במדינה כמו מצרים שבה יש שלום עם ישראל הדיקטטור נחלש בכך שעשה שלום עם ישראל מכוון שהאיום הקיומי על מצרים כאמור "לא קיים" (הוא גם לא קיים על אף מדינה ערבית, אבל אתם מבינים על מה אני מתכוון).
ביום שבו מנהיג ערבי ירכב אל ההנהגה של מדינה ערבית על גבי ההבטחה של שלום עם מדינת ישראל והעם היהודי - זה יהיה יום גדול לשלום במזרח התיכון. ל.א, 2011 אפריל 20
אני חותם על דבריי.
הסתכלו על ארדואן, אשר את הפופולאריות שלו והאהבה מצד ההמונים זכה כאשר מה? גידף וגינה את ישראל, פעל נגדה והתבטא אין ספור פעמים נגד כל פעולותיה של ישראל - החל מהכנסתה ל"ספר האדום" (כישראל בתור איום אסטרטגי על טורקיה) ועד לאמירה בעברית "לא תרצח". הצביעות שלו ברורה לכולנו, שכן אנחנו יודעים היטב כיצד הוא מקורב לזכויות אדם (פרס לזכויות אדם מטעם מועמר קאדפי) או דיכוי של העם הכורדי, כיבוש כורדיסטן וצפון קפריסין וכדומה.
אחמדינג'ד, מנהיג מוסלמי פרסי - שאת האהבת העם (המוטלת קצת בספק) קיבלה בעיקר בזכות הפעילות הנרחבת נגד קיומה של מדינת הציוניסטים המשוגעים\יהודים. בזכות כל פעילותיו ודריסת רגלו במזרח התיכון כנגד המדינה הציונית, ישראל - הוא הצליח לצבור עוד ועוד פופולאריות בקרב העם הפרסי. אשר, משום מה חושש מה"ברוטליות" הישראלית ואכן מאמין כי לפגיעה בבטחונם של פרסים רבים - אחראית - ישראל. מיותר לציין מקרים שבהם עשו צליבה בתקשורת האיראנית בחסות אחמדינג'ד החל מתפיסה של המרגל הפרסי שהובא עד לישראל ואומן בישראל וכו'.
אסד, סוריה - מי עם לא אסד אשר מצד אחד שומר על להבה של "אני רוצה שלום אבל ישראל לא" בשביל מדינות המערב ומצד שני מול הקהל הביתי מספר ספורי אלף לילה ולילה על קונספירציות של ישראל להפיל את סוריה לאנרכיה, את ה"תפיסה" של סוכנים ציונים שתפקידם לא היה ברור וכן הלאה. גם כאן, אסד מאכיל סרטים את אזרחיו - שהאיום הכי גדול עליהם הוא - ישראל! האירוניה היא, שבכל עשרות שנות קיומה של ישראל משטרו של אסד ואביו היו אלו שרצחו פי כמה וכמה יותר סורים יותר מאשר כל המלחמות שהיו בין ישראל וסוריה (ועוד ישראל היא האיום?). כמובן שהמהומות בסוריה הראו באופן ברור (לנו!) מי באמת מאיים על סוריה (אסד) אבל העם הסורי עדיין מסרב להאמין לכך ועדיין רואה בישראל כאיום אסטרטגי.
קאדפי, לוב - השנאה שלו כלפי יהודים ברורה מאליה, ואותה הוא לא מפסיק להטיף לנאמניו (לשעבר) שהאיום הכי גדול על העולם הם הציונים, היהודים ובעצם מדינת ישראל. השנאה של הלובים לא השתנתה בעקבות ההפיכה והם עדיין עיוורים לכך שהאיום הגדול עליהם הוא בעצם מבית - מקאדפי עצמו.
בשורה התחתונה היא ברורה: המנהיגים הערבים דאגו במהלך העשורים האחרונים לצייר את ישראל כאיום קיומו עליהם, ישראל היא האיום האסטרטגי על מדינות ערב - בכך שישראל צוירה כאיום קיומי על המזרח התיכון, הדיקטטורים הערבים יכלו להישאר בתפקידם. לכן במדינה כמו מצרים שבה יש שלום עם ישראל הדיקטטור נחלש בכך שעשה שלום עם ישראל מכוון שהאיום הקיומי על מצרים כאמור "לא קיים" (הוא גם לא קיים על אף מדינה ערבית, אבל אתם מבינים על מה אני מתכוון).
ביום שבו מנהיג ערבי ירכב אל ההנהגה של מדינה ערבית על גבי ההבטחה של שלום עם מדינת ישראל והעם היהודי - זה יהיה יום גדול לשלום במזרח התיכון. ל.א, 2011 אפריל 20
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה